לפני שאת מחליטה מה תשני בשנה החדשה,
יש שאלה אחת שאולי חשובה יותר.
לא כמה קילוגרמים תרדי. לא איזה הרגל תפסיקי. לא כמה תספיקי. לא מה סוף־סוף תעשי.
אלא:
איך את רוצה להתייחס לעצמך השנה?
כי אנחנו נכנסות לשנה חדשה עם רשימות של מטרות, אבל לוקחות איתנו את אותו קול פנימי.
הקול שאומר: לא מספיק. יכולת יותר. למה היא מצליחה ואת לא? למה שוב ויתרת? מה לא בסדר איתך?
ומה אם השנה נבחר משהו אחר?
לא להפסיק להתפתח. לא לוותר לעצמנו. לא להגיד שהכול מושלם.
אלא ללמוד להיות בעד עצמנו.
לדבר אל עצמנו כמו שהיינו מדברות למישהי שאנחנו באמת אוהבות.
לעודד במקום להשפיל. לסלוח במקום להלקות. ללמוד מטעות במקום להפוך אותה להגדרה של מי שאנחנו.
ולכן השנה, לצד כל מה שאני רוצה לעשות אחרת, אני רוצה להוסיף עוד החלטה אחת:
להיות קצת יותר קרובה לעצמי.
פחות שיפוט. פחות השוואה. פחות "מה לא בסדר איתי?"
ויותר:
מה אני צריכה? מה נכון לי? מה למדתי? ומה יעזור לי עכשיו?
אולי זאת יכולה להיות אחת המתנות היפות ביותר שאנחנו נותנות לעצמנו לשנה החדשה.
לא להפוך לאישה אחרת.
להיות חברה טובה יותר לאישה שאני כבר. ❤️